אריאל היה מתעד ׳אדוק׳. הוא שמר כל פתק שכתב, צילם ותייק כל כתבה, שיר, סיפור, תמונה, פעילות ומפגש. ואז… הוא יצא בחפזה מן העולם הזה, והותיר אותנו עם כל העושר המתועד החי-דומם.

בכל שנה נהגנו לציין נושא אחר מתוך תחומי העניין והיצירה שלו. לאחר חצי יובל מפטירתו אנו מוצאים לנכון להציג את כל השפע הזה למשפחה, לחברים, לעמיתים ולכל מי שמגלים עניין  בחייו, ביצירתו או במשנתו.

באתר זה תמצאו פרקים פרטיים ומקצועיים, התפתחות אישית ופעילות ציבורית.

כתיבתו האקדמית ולצדה מכתבים אישיים. המגוון מלמד כמאה עדים על אישיותו המגוונת, הצבעונית ובלתי נשכחת של אריאל.

האתר משמש עבורנו מצבת זיכרון. הוא ילווה אותנו ואת הדורות הבאים במשפחה – אלה אשר לא זכו להכיר את אריאל ז"ל ואת פועלו. אך הוא מבקש להיות יותר מכך, שכן מעיון בחומרים הרבים הבנו שהם עשויים למלא יותר מאשר חסר של קרבה וגעגועים. מן השימור ה׳אובססיבי׳ נוצר מעין ׳ארכיון׳ אישי שעשוי לעניין את מי שעוסקים בציונות הדתית במשפט ציבורי, ובהיבטים מגוונים של פוליטיקה, הגות וחברה בשנות השישים עד התשעים של המאה העשרים.

על כן העמדנו את המידע לנחלת הכלל – ונשמח אם תשתפו וגם תוסיפו זיכרונות משלכם.

אנו יודעים כי אריאל ביקש להזכר במלא מניפת יצירתו. ויהי האתר יד לזכרו המבורך.